בדיקת IHCי(immunohistochemistry) ל-PD-L1 מבוצעת לרוב על רקמה שנלקחה באמצעות ביופסיית ליבה או במהלך כריתה ניתוחית. במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו את האפשרות של שימוש בדגימות תאים ציטולוגיות לצורך ביצוע תבחין PD-L1 IHC.
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו 1,419 מקרים של סרטן ריאות מסוג NSCLCי(non-small-cell lung cancer), כולל 371 דגימות תאים ציטולוגיות, 809 ביופסיות קטנות ו-239 דגימות שנלקחו בניתוח. החוקרים הכינו את דגימות התאים הציטולוגיות באמצעות פורמלין בלבד, מתנול/אלכוהול בלבד או שניהם.
החוקרים בדקו את הביטוי של PD-L1 באמצעות צביעה ע"י ערכת Dako PD-L1 IHC 22C3 pharmDx. ניקוד ה-TPSי(Tumor Proportion Score) סווג לפי אחוז תאי הגידול בדגימה בחלוקה לקבוצות של >1%, 1%-49% ו-50% ומעלה. לצורך התאמה נדרשו 100 דגימות של תאי גידול חיים.
תוצאות המחקר הראו שמתוך דגימות התאים הציטולוגיות, 92% מהדגימות הראו מספר תואם של תאי גידול, ללא הבדל מובהק בהשוואה לביופסיות. שיעור ה-TPS של 50% ומעלה היה שונה בין סוגי הדגימות ונצפה ב-42% מדגימות התאים הציטולוגיות בהשוואה ל-36% מדגימות הביופסיה (P= 0.04), ול-29% מהדגימות שנלקחו בניתוח (P= 0.001).
החוקרים מצאו כי אין השפעה של סוג הקיבוע על הצביעה, עם שיעורי ביטוי כולל גבוהים של PD-L1י(TPS ≥50%),י42% בדגימות שקובעו באמצעות פורמלין בהשוואה ל-40% מהדגימות שקובעו באמצעות שילוב של מתנול/אלכוהול ופורמלין (NS). שיעורי הביטוי הגבוהים של PD-L1 לא נמצאו קשורים לשינויים מולקולריים ב-EGFR, ALK או KRAS. בנוסף, החוקרים מצאו שמחלה בשלב מתקדם (4) קשורה ל-TPS גבוה יותר של PD-L1י(P= 0.001).
מסקנות המחקר הראו שכאשר משתמשים ב-TPS של 50% ומעלה כנקודת הסיום, דגימות תאים ציטולוגיות היא שיטה טובה לצורך ביצוע PD-L1 IHC. יש לקחת בחשבון את השיטה כמקור טוב לבדיקת PD-L1 בשלבים מתקדים של NSCLC. החשיבות הקלינית של ניקוד גבוה יותר של PD-L1 בדגימות הציטולוגיה צריכה להיבחן בצורה פרוספקטיבית.
מקור: