מגזין

לשבור את קשר השתיקה: תופעת הרופאים המתאבדים

בהשוואה לכל בעלי מקצוע אחר, שיעור המתאבדים בקרב רופאים הוא הגבוה ביותר. כך עולה מספר המבוסס על מכתבים שרופאים אמריקאים שהתאבדו השאירו אחריהם, החושף את מימדי התופעה

שחיקה בקרב רופאים. אילוסטרציה

הקהילה הרפואית בישראל חוותה בשבוע שעבר זעזוע מטלטל הממשיך להדהד ולהטריד לא מעטים. האירוע, שבו רופא בכיר ומוערך, ד"ר אלכס ברזובסקי, ששימש בשש השנים האחרונות בתפקיד מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית והיחידה לשחזור שד במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, שם קץ לחייו בחדר הניתוח.

בדיווחים שהתפרסמו על המקרה הודגש כי התאבד בעקבות לחצים כבדים שהופעלו עליו לאחרונה ותחושת הפגיעה במעמדו המקצועי. באחד הדיווחים אף נמסר כי השאיר אחריו מכתב שבו פירט את הסיבה להחלטתו להתאבד מאחר שלא אושר לו להנחות מתמחים חדשים. בהמשך הודיעו בהר"י כי תוקם ועדת בדיקה לבירור נסיבות מותו של ד"ר ברזובסקי.

"זה איננו מקרה ראשון ויחיד של רופא שמחליט לפתע פתאום, באמצע החיים, לשים קץ לחייו ולבצע זאת בבית החולים שבו הוא עובד", אומר ל"דוקטורס אונלי" רופא בכיר מאחד מבתי החולים במרכז הארץ. "רק במוסד שבו אני עובד למעלה משלושה עשורים, אני מכיר לפחות ארבעה מקרים כאלה. על התאבדויות של רופאים, לרוב מסיבות הקשורות במקצוע השוחק הזה, קיים בדרך כלל קשר שתיקה".

952 התאבדויות רופאים בשש השנים האחרונות בארה"ב

ניסיון לעורר את המודעות הציבורית לאירועי התאבדות של רופאים נעשה לאחרונה בארה"ב. רופאת משפחה באורגון, המנהלת בלוג שבו היא מעלה מהרהוריה על המקצוע, על רפואה קהילתית בכלל ועל איכות הטיפול הרפואי הניתן לחולים וגם מטיפה לעיצוב חסכוני ובעיקר סביר והגיוני יותר של המרפאות הפרטיות, פרסמה ספר העוסק בהתאבדויות של רופאים. הספר מבוסס על מכתבים שרופאים שהתאבדו השאירו אחריהם (Physician Suicide Letters) ובו היא חזרה ומדגישה את קשר השתיקה והצנזורה החמורה שמוסדות רפואיים מטילים על אירועים כאלה שהתרחשו בתחומם.

ד"ר פאמלה וויבל החליטה להרים את הכפפה ולאסוף נתונים על מימדיה של תופעת הרופאים המתאבדים. היא אף הרצתה על כך באחד מכנסיה האחרונים של התאגדות רופאי המשפחה בארה"ב. "בשש השנים האחרונות", כך כתבה בבלוג שלה, "אני חוקרת את מימדי התופעה המטרידה הזאת ומנסה לספק לה הסבר". נכון לסוף יוני 2018, היא תיעדה לא פחות מ-952 מקרי התאבדות של רופאים בארה"ב בלבד.

"זה השיעור הגבוה ביותר של מתאבדים בהשוואה לכל בעלי מקצוע מוכר אחר", ציינה. "מה שהחל, מבחינתי ב-2012 כניסיון מסקרן לברר מדוע מספר כה גדול מקרב עמיתי הרופאים שלחו יד בנפשם, הפך עם הזמן לחקירה שרק הולכת ומתרחבת ותהיה בקרוב בינלאומית. מבין הרופאים שהתאבדו בולט מספרם הרב במיוחד של מומחים בתחום ההרדמה", הדגישה. "הם מחזיקים משום מה ב'שיא'". בין הסיבות העיקריות לכך: מצבי דיכאון עמוקים שלתוכם נקלעים רופאים כתוצאה מעבודתם השוחקת, תחושה של חוסר הערכה מספקת כלפיהם גם מצד הממונים עליהם, עבודת יתר (Overwork).

ברוב המקרים הרופאים השאירו אחריהם מכתבים אבל גם היו ביניהם, מעטים, שתיעדו את הסבריהם למעשיהם בווידיאו. כמה מאלה התאכזבו ממערכות בתי החולים שבהם עבדו, טענו נגדן שהן נגועות במעשי רמייה וכאשר התלוננו על כך, הם תויגו בידי עמיתים-מתחרים כמלשינים

"הרופאים נודעים לשמצה בכך שהם כלואים בחתירה מתמשכת לפרפקציוניזם ולירידה לפרטי-פרטים של כל נושא ועניין שבו הם נוגעים או עוסקים", כתבה ד"ר וויבל. רבים מהם וורקוהוליקים, הדגישה.

היא עצמה גדלה בדאלאס, סיימה לימודיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס והשלימה התמחות באריזונה. שני הוריה היו רופאים. אמה היתה פסיכיאטרית, אביה – פתולוג ובוחן מתמחים. "שניהם לא היו הרבה בבית מאחר שכמו רבים מעמיתיהם למקצוע הם היו וורקוהוליקים מוחלטים. אבא נהג מעת לעת להביא אותי לחדר המתים בבית החולים שבו עבד. זה היה מעין 'מועדון הסתרים שלנו'".

"אני רופאה, נמצאת במקצוע שבו עלי לסייע בפתרון בעיות, ואני חוקרת ולומדת כל הזמן על סבלם של בני אדם וכיצד ביכולתי לעזור להם. זה הג'וב שלי", כתבה ד"ר וויבל. לצורך כתיבת ספרה היא ראיינה רופאים שהיו להם מחשבות אובדניות, כאלה שניסו לשלוח יד בנפשם וניצלו ממש ברגע האחרון. היא רצתה להבין את המניעים למעשיהם הנואשים. כמו כן ראיינה בני משפחות וחברים של המתאבדים.

מה מניע רופאים לשלוח יד בנפשם

צבר הנתונים שהלך וטפח אצלה העלה כי ב-15 מקרים רופא הרג רופא אחר ובשבעה מקרים רופאים גברים הרגו בת זוג או חברה רופאה. גם היו כמה מקרים שבהם נרצחו אחיות, סטודנטיות לסיעוד, רוקחים ורופא שיניים. היו גם כמה מקרים בודדים שבהם רופאים רצחו את ילדיהם ואחר כך התאבדו. היה מקרה שרופא חנק את בתו הבוגרת שהיתה נכה והוגדרה כ"סובלת ממוגבלות" לפני ששם קץ לחייו. פחות מ-1% מקרב 699 הרופאים שנכללו ברשימה הראשונה של המתאבדים עשו זאת לאחר שהרגו את ילדיהם החולים. היו כמה מקרים שבהם לרופאים שהתאבדו היו בעיות במערכת היחסים עם בנות הזוג או עם אמם.

בהספדים שנישאו על קברם של רופאים שהתאבדו ציינו דיכאון עמוק, מאמצים קיצוניים בהשגת תואר או רשיון רפואי, קשיים בעמידה באתגרים בעת התמחות בכירורגיה, שעות עבודה שרק הלכו והתארכו, לחצים נפשיים ועקות דחק שהתעצמו, ניסיון כושל לטיפול עצמי בתרופות

ברוב המקרים הרופאים השאירו אחריהם מכתבים אבל גם היו ביניהם, מעטים, שתיעדו את הסבריהם למעשיהם בווידיאו. כמה מאלה התאכזבו ממערכות בתי החולים שבהם עבדו, טענו נגדן שהן נגועות במעשי רמייה וכאשר התלוננו על כך הם תויגו בידי עמיתים-מתחרים כמלשינים.

כמה מבין הרופאים שהתאבדו ניסו קודם לכן לשים קץ לסבלם של בני משפחה או ניסו להגן על אחים מפני הורה מתעלל או כדי לעצור את סבלה של אם שמצבה הבריאותי הידרדר. "אף לא אחד מבין הרופאים שהתאבדו לאחר שניסו או כשלו במאמציהם לסייע לחולים או בני משפחה, באמצעות פעולה של סוף החיים, נקטו בצעד שממנו אין חזרה מתוך כוונת זדון".

חלק מעבודת התחקיר של ד"ר וויבל כלל קריאה של ההספדים שנישאו על קברם של רופאים שהתאבדו. כמעט כולם ציינו דיכאון עמוק, מאמצים קיצוניים שהושקעו בהשגת תואר או רשיון רפואי, קשיים בעמידה באתגרים הנדרשים בעת התמחות בכירורגיה. כן צוינו מצבים לא מטופלים של דיכאון וחרדה ש"פצעו את נפשם של אותם רופאים/ מתמחים צעירים, עד ששלחו יד בנפשם". וגם: שעות עבודה שרק הלכו והתארכו, לחצים נפשיים ועקות דחק שהתעצמו. ניסיון כושל לטיפול עצמי באמצעות תרופות.

לגבי חלק ממקרי ההתאבדות של רופאים ציינה ד"ר וויבל גם "הפרעה או אף מחלת נפש לא מאובחנת ולא מטופלת" ותחושה שכיחה שמחלת נפש נקשרת עם בושה.

ד"ר וויבל מתוודה: "טענתי רובה והתכוונתי ללחוץ על ההדק"

ד"ר וויבל מתוודה באחד הבלוגים שלה כי בגיל 36 היא עצמה שקעה בדיכאון ובמחשבות אובדניות ובין 22 לאוקטובר ועד 7 בדצמבר 2004 לא יכלה לקום מהמיטה. "במשך שישה שבועות חלפו במוחי מחשבות על רצון למות. התפללתי שחיי יסתיימו בעת השינה ולמרות שהתפללתי לאלוהים והיקום, התעוררתי מדי בוקר כדי לדעת שעדיין אני נושמת. אינני יודעת כיצד השתחררתי מהכאב הבלתי נסבל הזה. היתה לי תחושה של מיאוס מעבודתי כרופאה צעירה, כאילו אני עובדת בפס ייצור רפואי כמו בבית חרושת... נישואי עלו על שרטון. היתה לי תחושה שאני שקועה במין חוסר הכרה אובדני מתמשך. באחד הימים אף טענתי רובה והתכוונתי ללחוץ על ההדק...".

לרוב האנשים המתמסרים לרפואה מוחות מזהירים והם בעלי יכולת להתמודד עם בעיות מורכבות. אלא שצבר עולה של עבודה אינטנסיבית ולחצים מקצועיים תורמים לכך שרופאים שוקעים בתחושה לפיה רפואה הוא מקצוע שיש בו עינוי איום ונורא, וכאשר מחשבות כאלו משתלטות על אדם, הוא מחפש דרך לשים לכך קץ

ד"ר פיטר גילבי, מנהל מחלקת אף- אוזן-גרון במרכז הרפואי זיו, שהתראיין לא מכבר ל"מוסף הארץ", הצביע על מצוקות הרופאים בארה"ב. "יש נתונים רבים בנושא הזה", ציין, "אבל מעט מאד לגבי רופאים בישראל". הוא הצביע על כך שרופאים המעורבים באופן ישיר בטיפול בחולים נוטים יותר מאחרים לקשיים בחיי הנישואים שלהם ולשימוש לרעה בסמים (קלי השגה מבחינתם) ולאלכוהול".

יש לציין כי לפי הבלוג של ד"ר וויבל, 75% מהסטודנטים לרפואה בארה"ב צורכים תרופות פסיכיאטריות רק כדי לשרוד את הלימודים התובעניים בבית הספר לרפואה.

שיעור הדיכאון המדווח בקרב רופאים מתמחים בארה"ב מגיע, כך ציין ד"ר גילבי, לכ-30%. שיעור הרופאים המתאבדים עומד על כמעט פי 2.5 יותר משאר האוכלוסיה. "בארה"ב דרושות שתיים-שלוש כיתות רק כדי למלא את מקומם של כ-400 רופאים ורופאות ששמים קץ לחייהם מדי שנה".

ד"ר וויבל טוענת שיש רופאים צעירים ששבוע העבודה שלהם הוא בן יותר מ-100 שעות וכי ניתן להגדיר את פרק ההתמחות כאכזר, גורם לחוסר שינה כרוני. שיעור גבוה מאוד של גירושין קיים בקרב מנתחים.

"מצופה מרופאים לרפא", אמר עוד ד"ר גילבי, "להיות זמינים בכל עת שיידרשו, להיות בעלי מומחיות ללא דופי וללא סייג, להיות בעלי חמלה ודאגה כנה לשלום המטופלים בכל מצב, להצליח תמיד, לעולם לא להיכשל. הציפיות הללו הן של מטופלים ובני משפחותיהם, של החברה כולה, ולמרבה האסון גם של הרופאים עצמם. אותן ציפיות בלתי מציאותיות טבועות בנו הרופאים כבר משלב בית הספר לרפואה ומהווה חלק בלתי נפרד מהזהות המקצועית והאישית שלנו. נהוג לומר על הרופאים כי באופיים הם פרפקציוניסטים ואינם מסוגלים לסלוח לעצמם במקרה של טעות. אין לי ספק שהחשש מתביעות משפטיות רק מחמיר את הפחד לטעות".

כיצד ניתן למנוע התאבדויות של רופאים

ד"ר וויבל מצביעה על חמש דרכים, לדעתה, למניעת המקרים הבאים של התאבדויות רופאים:

- להעלות את המודעות לקיומה של מה שהיא מכנה "משבר הרופאים האובדניים אצלנו". להיות קשוב יותר לקיומם של סיכונים מתחום בריאות הנפש, לקשיים בעת החינוך הרפואי והפרקטיקה, להכיר בקיומן של התמחויות שבהן קיימים סיכונים גבוהים לאובדנות. לדבר על הבעיה ולא להסתיר את דבר קיומה.

- להימנע מקריירה רפואית כאשר קיימת בעיית חרדה או דיכאון מאחר שאימון רפואי יחמיר את המצב עד כדי סיכון חיים אצל אלה שחסרים כוחות נפשיים ומשאבים כדי להתמודד עם לחצים גבוהים, כרוניים ועם חשיפה מתמשכת לסבל של אנשים אחרים.

- לאפשר לסטודנטים להגיע לטיפול בתחום בריאות הנפש. רופאים שאצלם מתגלות בעיות בתחום בריאות הנפש שניתן ליחסן למקצוע, צריכים לדעת שהם עלולים להיענש אם לא יבקשו עזרה מקצועית כדי לטפל  בבעיותיהם. הענישה צריכה להיות מצד המועצות הרפואיות של המדינות השונות, הנהלות בתי חולים, חברות ביטוחי בריאות – כל גורם שיכול למעשה למנוע מרופא עיסוק ברפואה אם הוא מאובחן כסובל מבעיה נפשית. להציע לקבל סיוע במצבי דחק באמצעות קו חם, מוקד טלפוני שיפעל 24/7 או דרך סקייפ.

נשיא האיגוד האמריקני של הקולג'ים לרפואה (AAMC): בתי הספר לרפואה ובתי החולים האוניברסיטאיים מודאגים מאוד מקיומה של הבעיה ומהעלייה שחלה במימדיה, נוכח שחיקה, דיכאון ומחשבות אובדניות בקרב סטודנטים לרפואה ומתמחים צעירים. כרופא פסיכיאטר אני מחויב אישית ומקצועית לשים קץ לאפדמיה הזאת"

- להעמיד גישה חינמית ליעוץ לרופא הנמצא בבעיה בתחום הזוגיות או המשפחה. "אני מכירה רופאה חברה שרשיון העיסוק ברפואה מטעם המועצה הרפואית של המדינה בה התגוררה הותלה לשישה חודשים מאחר שהמועצה ביקשה לבחון מחדש את תיק הייעוץ בנושאי נישואים שלה לאחר שהתברר כי שקעה בדיכאון בעקבות גירושים. כל אדם זקוק לייעוץ, לעזרה מקצועית, וכאשר עולה בעיית גירושין – על אחת כמה וכמה רופא או רופאה", כתבה ד"ר וויבל. "רופאים לא צריכים לפחד מפנייה לייעוץ בהקשר לבעיה מסוג זה".

- "על בתי הספר לרפואה לשנות את הגישה שלהם – לפעול כדי שהאימון וההדרכה ברפואה יהיו יוותר אנושיים. כיום פרק ההתמחות הוא אכזר ואף ברוטלי בעיקר עקב חסר מתמשך של שעות שינה. ויש גם במהלך הפרק הזה לא מעט פגיעות בזכויות אנושיות: על בתי החולים שבהם מבוצעות ההתמחויות לדאוג שרופאים צעירים ישנו, יאכלו ויוכלו להקדיש זמן גם לבני המשפחות שלהם. כי רופאים הם בני אנוש".

צריכים לזכור, כתבה ד"ר וויבל:  "רופאים הם בדרך כלל אנשים מחוננים ועם זאת אינדיבידואלים מורכבים מאוד. לרוב האנשים הללו המתמסרים לרפואה מוחות מזהירים והם בעלי יכולת להתמודד עם בעיות מורכבות מאוד. אלא שצבר עולה של עבודה אינטנסיבית ולחצים מקצועיים תורמים לכך שרופאים נקלעים למצבים מביכים ושוקעים בתחושה לפיה רפואה הוא מקצוע שיש בו עינוי איום ונורא, וכאשר מחשבות כאלו משתלטות על אדם, הוא מחפש דרך לשים לכך קץ".

יש לציין שבעקבות כמה מקרים של רופאים וסטודנטים לרפואה ששלחו יד בנפשם בארה"ב (חמישה מקרים בתוך 18 חודש רק בניו יורק) החל גם האיגוד האמריקני של הקולג'ים לרפואה (AAMC) לתת את הדעת לבעיה. לפני כמה שבועות הודיע נשיא ומנכ"ל האיגוד, ד"ר דארל קירש, כי "בתי הספר לרפואה ובתי החולים האוניברסיטאיים מודאגים מאוד מקיומה של הבעיה ומהעלייה שחלה במימדיה, נוכח שחיקה, דיכאון ומחשבות אובדניות בקרב סטודנטים לרפואה ומתמחים צעירים. כרופא פסיכיאטר אני מחויב אישית ומקצועית לשים קץ לאפדמיה הזאת".

ד"ר קירש וגם ד"ר פרי צאי, נשיא ההתאגדות האמריקנית של הסטודנטים לרפואה (AMSA), קראו לבתי הספר לרפואה ולמקומות שבהם רופאים מתמחים ומתמקצעים להיות יותר פרואקטיביים וליצור תכניות ייעוץ בתחום בריאות הנפש ועזרה מקצועית למי שנקלע למצוקה נפשית. "אנחנו חייבים להתמודד עם אירועים טראומטיים יומיומיים שכאלה ויש לאפשר למתמחים להביע את תחושותיהם ולתאר את החוויות הקשות שהם עצמם עוברים במהלך ההדרכה והאימון לקראת תואר ורשיון רופא". בכנס שקיימה ההתאגדות אף הוצע לבנות תכניות של אימוני יוגה ומדיטציה מיוחדים לרופאים כדי לחלצם ממחשבות אובדניות.

נושאים קשורים:  רופאים מתאבדים,  התאבדויות רופאים,  ד"ר אלכס ברזובסקי ז"ל,  ד"ר פאמלה וויבל,  מתמחים מתאבדים,  אובדנות בקרב רופאים,  דיכאון,  חדשות,  מגזין
תגובות
אנונימי/ת
12.07.2018, 14:54

עוד נסיון טיוח של פרשת העוול ההתעמרות וההכפשה בזדון
שגרמו להתאבדותו של ד"ר אלכס רזובסקי
מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית חולים "סורוקה" באר שבע .
פשוט זריית חול בעיניים .
על כל הגורמים האשמים בפרשה ספציפית זאת לתת את הדין ולהיות מפוטרים .

אנונימי/ת
12.07.2018, 16:26

לאנונימי/ת
איזה "ניסיון טיוח" את/ה מוצא/ת בכתבה הזאת? היא מופיעה רק בהקשר מבחינת התיזמון, כלומר רקע, לפרשת התאבדות ד"ר רוזובסקי ולא עוסקת בכלל בפרשה. הכתבה מספקת מידע מסוג אחר - ורצוי לפני שמותחים ביקורת לקרוא אותה במלואה.

אנונימי/ת
13.07.2018, 09:44

מי טייח? זו כתבה שמטרתה להביא מידע וכתוב בבירור שמעלים אותה בהקשר של התאבדותו של ד"ר ברזובסקי. הנושא תואר בתחילת הכתבה וכתוב בפירוש שההנחה היא שזה קרה כי הופעלו עליו לחצים. אז מי מטייח מה? מי שצריך לבדוק מה היה שם, יבדוק.

אנונימי/ת
12.07.2018, 17:17

העיתוי של פרסום המאמר הזה אינו מקרי כלל וכלל .
זה נסיון טיוח שקוף .
המקרה הטרגי של ד"ר ברזובסקי הוא תוצאה של רשלנות וזדון קיצוני .
הוועדה החוקרת צריכה לחשוף האשמים ולהביא לפיטוריהם ותשלום קנסות ופיצויים למשפחת המנוח .

אנונימי/ת
12.07.2018, 18:53

איזה טיוח ואיזה בטיח.., תלמד הבנת הנקרא. כתבה חשובה

אנונימי/ת
12.07.2018, 18:53

איזה טיוח ואיזה בטיח.., תלמד הבנת הנקרא. כתבה חשובה

אנונימי/ת
12.07.2018, 19:18

כשתגדל תבין , אוויל שכמותך .
המאמר חשוב אך אין לבלבל בין נסיבות התאבדות שונות .
ד"ר ברזובסקי התאבד בגלל עלילת דם זדונית נגדו , התנהלות רשלנית של המערכת כנגדו ,
ועל האשמים לתת את הדין
יש לפטרם . יש לפצות את משפחת הרופא המעולה היקר , המנוח .
הבנת ???

אנונימי/ת
13.07.2018, 15:19

אני אתך. וטוב שקראת להם "אווילים". כי אכן זה מה שהם. לא מסוגלים להבין שיטות ה-"טיוח" כי הם יס-מנים של המערכת ואודות ליס-מנים האלה המושחתים שולטים!

אנונימי/ת
12.07.2018, 18:54

מאד מעניין בימים אילו בעיקר...תודה

13.07.2018, 09:11

עצוב ומכוער. נשכח מהציבור שגם הרופאים בני אדם

אנונימי/ת
13.07.2018, 10:43

חברים יקרים
האם באמת חשוב תזמון הפרסום ?
לעיני בולטת ההתעלמות של כולכם מהמציאות ומהעובדות המצוינות. בספר !
עיסוק ברפאה היום הוא למעשה בוחן השרדות פיזי ונפשי!
יכולות קוגנטיביות בשמיים כדי להתקבל למקצוע הכרוך
עומס שעות עבודה לא נורמלי בבתי חולים ,שכר נמוך ביחס לכישרון,
מעמד ״שוליה ״ הנמשך שנים רבות .
התמודדות עם מערכת תובענית חסרת משאבים ומדכאת כשרונות
רוב הרופאים מתנהגים כמו ילד מוכה ומורעב
הצמא למילת שבח או פירור ומוכן לעשות הכל בשביל זה ! כולל דריסת קולגות אחרות
רופא מלכתחילה אדם הישגי
לאחר שנות עבודה מאומצת , לימודים אינסופיים , התרפסות למערכת , מחיר אישי לא קטן, נשאר לו הכבוד ! רופא ! ״וואוו ״
ויש כנראה מי שלא עמד במה שראה כהשפלה ...ואני בכלל לא מכירה אותו!

הצעתי - במקום להתנהג כעדר בחווה אליה הכניסו אתכם
תתחילו להתנהג אחרת !
תכבדו את עצמכם ואת עמיתכם!
תפסיקו לריב על ״פירורים״
ותפסיקו להודות על ה״פריבילגיה״ לעבוד בעבודה נוספת !

אנונימי/ת
13.07.2018, 13:08

יפה מאוד כתבת

אנונימי/ת
15.07.2018, 09:35

מסכים עם כל מילה

אנונימי/ת
13.07.2018, 10:43

חברים יקרים
האם באמת חשוב תזמון הפרסום ?
לעיני בולטת ההתעלמות של כולכם מהמציאות ומהעובדות המצוינות. בספר !
עיסוק ברפאה היום הוא למעשה בוחן השרדות פיזי ונפשי!
יכולות קוגנטיביות בשמיים כדי להתקבל למקצוע הכרוך
עומס שעות עבודה לא נורמלי בבתי חולים ,שכר נמוך ביחס לכישרון,
מעמד ״שוליה ״ הנמשך שנים רבות .
התמודדות עם מערכת תובענית חסרת משאבים ומדכאת כשרונות
רוב הרופאים מתנהגים כמו ילד מוכה ומורעב
הצמא למילת שבח או פירור ומוכן לעשות הכל בשביל זה ! כולל דריסת קולגות אחרות
רופא מלכתחילה אדם הישגי
לאחר שנות עבודה מאומצת , לימודים אינסופיים , התרפסות למערכת , מחיר אישי לא קטן, נשאר לו הכבוד ! רופא ! ״וואוו ״
ויש כנראה מי שלא עמד במה שראה כהשפלה ...ואני בכלל לא מכירה אותו!

הצעתי - במקום להתנהג כעדר בחווה אליה הכניסו אתכם
תתחילו להתנהג אחרת !
תכבדו את עצמכם ואת עמיתכם!
תפסיקו לריב על ״פירורים״
ותפסיקו להודות על ה״פריבילגיה״ לעבוד בעבודה נוספת !

אנונימי/ת
13.07.2018, 11:13

חלק גדול מהלחץ על הרופאים נובע עצם מהעומס הענק. עייפות כרונית, עבודה מפוזרת ועוד. מה נעשה בנתיים?
1. אין מספיק רופאים. למה? אולי צורת אירגון העבודה לא מתאימה יותר? באולם המודרני רוב בתי החולים הופחים לסוג של מרכזי אישפוז יום. מתאשפזים רק המקרים שדורשים טיפול ממש ממושך, למשאל ניתוחים מורכבים, כוויות, טראומות. היתר חוזרים הביתה באותו יום. מה מבקש הר״י? עוד ועוד מיטות אישפוז. אתם נורמליים? בושה!!!
2. רופאים עובדים משמרת בוקר ואחר כך ממשיכים תורנות. ז״א 24 שעות. איזה יעילות ועליזה היכולת מצפים מהם? חלק מהרופאים שלא תורנים ממשיכים הרבה פעמים במקומות פרטיים. כי עסטר לעבוד, לפי הסכם הקיבוצי יותר מ8 שעות. כולם יודעים, אף אחד לא עושה כלום. הר״י, אתם באמת לא שמעתם על זה? בושה!!!
3. אם הרופאים הבכירים יכולים להמשיך לעבוד בערב במקומות פרטיים וחסרים כל כך הרבה רופאים ב״ציבורי״, למה אתם לא ממשיכים לעבוד באותו בית חולים ציבורי, לטובת המטופלים שממתינים זמן רב לניתוחים. ממש מעניין אותכם. הר״י, אתם ממש לא יודעים כלום? בושה!!!
4. לפי החוק, מנהלי מחלקה לא עושים תורנויות. רופאי ״על״? ״אליטות״? תורנויות לא, אבל כוננויות פיקטיביות כן, כך שבזמן הזה תוכלו להתעסק, ברוב המקרים, גם בעבודה פרטית. מנהלים יקרים, נא ממחר להכניס את עצמכם ללוח תורנויות כמו כל רופא אחר. נקודה. הר״י, אתם לא יודעים כלום? בושה!!!
5. קיים בילבול מוחלט בשטח בגלל שאין הפרדה מוחלטת בין עבודה הציבורית לבין הפרטית. למה שיהיה? הר״י, אתם לא יודעים כלום? בושה!!!
6. פרופ. חאגאי, אתה עובד גם בבית חולים ויש לך גם קליניקה פרטית משלך. אם אתה כל כך דואג למתמחים, למטופלות, למה אתה לא נשאר מהבוקר עד הערב בבית חולים הציבורי? כולם ירוויחו: גם המתמחים (שיהיה להם מי שילמד אותם), גם התורנים (קצת פחות עומס) וכמובן המטופלות. אאא!!! שכחתי!!! כיו״ר הר״י אתה צריך להיות דוגמה הראשונה של כבוד הסכמי עבודה, כולל מספר שעות עבודה של 8, ולא יותר. מתנצל!!!
7. הר״י, אולי הגיע הזמן שבמקום להתעסק עם כל מיני פירסומית לטיולים, קניות, כורסים לא ממש בהסג יד בגלל שעות ומרחק, במקום לפרסם כל הזמן ״עמדה של הר״י״ שלא מעניינת כבר אף אחד, במקום להרגן כל הזמן שביתות דביליות חסרות חזון...אולי תלכו כולם הביתה!!! לא צריכים אותכם!!! כבר זמן רב לא עושים כלום. בושה!!!
אולי גם בגללכם ד״ר ברזובסקי לא נמצא יותר בננו. תתבישו!!!

13.07.2018, 11:20

יש בתגובות של הקולגים שלי שני דברים שקשים לי לעכול אחד-אף אחד לא מעיז להתבטא בשמו המלא . השני-איך אפשר לתקוף כתבה כזו שכל כולה נועדה לעזור בכנות לרופאים. אני מסכים עם כותבת הספר שכדאי בין היתר ללמד רופאים יוגה או מדיטציה. כיצד עזרה מדיטציה לנפשי ומקצועי תארתי בבלוג המצורף באתר זה

אנונימי/ת
13.07.2018, 13:17

ד"ר שופמן, אנשים מגיבים באנונימיות מסיבות מובנות מאוד בארץ קטנה שבה כולם מכירים את כולם, ודאי בעולם הרפואה. אפילו טיפש כמוני מבין זאת. שבת שלום.

אגב, סתם שאלה שאני תוהה בה, התגובה באתר מתפרסמת באנונימיות אבל למערכת "דוקטורס אונלי" יש זיהוי ברור של המגיב. האתר/מערכת שייך להר"י. חלק מהתגובות מופנות (בצדק או שלא בצדק, אין לי מושג) נגד הר"י. איפה בדיוק האנונימיות? אשמח לתשובה ממישהו שמבין. שבת שלום

אנונימי/ת
13.07.2018, 14:00

תשובה ממישהו שמבין: ל"דוקטורס אונלי" אין בהכרח זיהוי של המגיב , כי לא חייבים להרשם בשם האמיתי .
ולגבי אמי שופמן - אין מה להתרגש - שמתי לב שבעיקר מי שמלין על תגובות אנונימיות הם פנסיורים שחושבים שלהגיב בשם מלא הופך אותם לאמיצים יותר , ולמעשה רק מעיד על צביעותם.

13.07.2018, 14:30

חבל שיש פה מגיבים שבמקום להתייחס ענינית לנושא הכאוב של התאבדות רופאים תוקפים בפחדנות דהיינו באנונימיות

אנונימי/ת
13.07.2018, 15:22

צריך ללמד רופאים איך להתגונן מול "אוכלי אדם" שבינינו, השקרנים והמושחתים שיעשו הכל, במיוחד "ללכלך" על קולגים בזדון ובשקר, בכדי לקדם את עצמם.

אנונימי/ת
13.07.2018, 16:52

האתר אינו בבעלות הר״י. ומה שאנונימי נותר אנונימי

אנונימי/ת
13.07.2018, 17:15

כדאי ד״ר שופמן שתקרא קצת על מה שקורה לחושפי שחיתויות ויתר רעות במדינת ישראל !! מוצצים את דמם משמיצים אותם מפטרים אותם ורודפים אותם. ההגנה כביכול של מבקר המדינה שווה כקליפת השום. הם מוקעים כמלשינים עושי צרות ושאר כינויי גנאי. זה למה רק אנונימיות מאפשרת לחשוף את האמת. הפחד אמיתי ומוצדק.

אנונימי/ת
14.07.2018, 04:17

"Doctorsonly הוקם ומנוהל על ידי קבוצת מדיה פארם, כמיזם משותף עם ההסתדרות הרפואית (הר"י)"

אנונימי/ת
13.07.2018, 13:26

עצוב מאוד שד"ר אלכס ברזובקי התאבד וגם ברור שיהיו עוד רופאים שהתאבדו

13.07.2018, 15:04

https://www.youtube.com/watch?v=qyVAtZ9VZ4Q
הנה סרטון בן 14 דקות אשר בו מספרת מחברת הספר , ד"ר פאמלה ויבל ,על רופאים וסטודנטים לרפואה שהתאבדו בארה"ב. יש גם שפע של חומר בנושא באנגלית. הקישו על physician suicide letters.

13.07.2018, 18:34

סרטון מעולה.תודה לך בנימין

אנונימי/ת
13.07.2018, 15:28

בי"ח שבו אני עובד ישנם לפחות 8 רופאים ממש מצוינים שנודו והושמצו ולא קודמו על ידי מנהל בית חולים אפס ואוויל. יש מי ששרד, יש מי שטבע ויש אחד שהתאבד (לא מזמן). משרד הבריאות נתן לאיש הזה להשתולל בתור מנהל בית החולים ולא עשו דבר ולהיפך או שעידדו אותו או שלא התערבו.

אנונימי/ת
13.07.2018, 15:41

זוועה

אנונימי/ת
13.07.2018, 17:22

אכן היה מנהל כזה בבית חולים בשפלה, שהשתמש גם בשיטות מאפיה של איומים לא חוקיים כנגד רופאים. אחרי פרישתו פורסמה ביקורת על תפקודו ומעשיו. קופת החולים הגיבה כי הוא כבר פרש ולכן הכל שייך לעבר.

אנונימי/ת
13.07.2018, 17:10

חבל שהכתבה חסרה הרבה נתונים..כגון..גיל הרופא המתאבד...האם הוא מתמחה או מומחה...מעמדו מנהל.סגן..או רופא בית וכו...סוג התמחותו ...ועוד..כמו כן אין נתונים על המצב הסוציאקונומי
..נשוי.גרוש.אלמן....מס הילדים....ועוד הרבה נתונים שעוזרים לנבא מיועדות להתאבדות....נאמר הרבה אך בכללית על תנאי ההעסקה...אין התייחסות למעסיק שמתייחס לרופא כאל מכונת עבודה...או למשל ליחס המשפיל לעתים קרובות לכלל הרופאים...כגון הנהגת שעון העבודה שהונהג לפני 6 שנים...אם זו לא השפלה מה ההשפלה....או למשל התיחסות למס מגעים לרופאים פסיכיאטרים במרפאות...כאילו עובדים בסופרמרקטים...ובודקים כמה כל רופא ראה ביום.וכו...איפה כבוד המקצוע?גם ענין התביעות על התרשלות...וכן זכויות יתר של החולה על חשבון זכויותיו של הרופא וכו
....כל המערכת הרפואית בארץ דורשת רפורמה......לא רק להתיחס לרפורמה במובן הצר של המלה ורק להתייחס לענין הפרטתה של הרפואה....הרפורמה צריכה להתחשב בשקום מעמדו של הרופא.....לתגבר את את אמון החולה...ולמנוע רפואת כסתח..ופחדים מתביעות....שקום מצבו הכלכלי של הרופא..ולאפשר לו להתמסר לעבודה הציבורית מבלי לעשות חלתורות להשלמת שכרו....כשרופא יגיע למשכורת מכובדת יהיה לו כוח לעבוד באופן פרפקטוניסטי.ולא יזדקק לעבודה פרטית או כל חלטורה אחרת....אתכם הסליחה...

אנונימי/ת
13.07.2018, 17:27

כאשר סמנכ״ל קופה מפרסם בעיתון כתבה משמיצה ומכוערת בעיתונות כנגד רופא מבלי שיושב ראש הר״י מגיב, ובדיעבד מסתבר כי שיתף פעולה ותוגמל על ידי הקופה, למה מתפלאים שמתאבדים ?

13.07.2018, 17:44

צודק...יש המון פקטורים הקשורים במערכת אשר עלולים לבעס את מצב רוחו של הרופא..כגון..אוירת העליהום נגד הרפואים..אלימות נגד הרופאים...הרופאים חשים לא מוגנים..ללא גב...המערכת לא מגינה עליהם....היעדר תנאים מתאימים בעבודה...הנחתת נהלים...רק הוראות...כאילו הרופא מחויב בלבד...ואין לו זכויות....העיוות גדול...יקח שנים לתקן אותו...אם בכלל....אני חושב שגם אנחנו אשמים במקצת....רובנו לצערי יסמנים....בכל אופן....הדג מסריח מהראש..........

צודק !!

אנונימי/ת
13.07.2018, 20:11

במקרה הם היו רופאים.
בל נשכח בי הרופאים הם בשר ודם והם ככל האדם , גם לגבי מחלות ומחשבות אבדניות.
יתר על כן , רבים איבחנו מוזריות וחריגות בהתנהגותם של רופאים ביום יום.
הכרתי אישית, טרם הארוע הטרגי שני רופאים מוצלחים מאד שהתאבדו ביריה לרקה
ללא כל מניע ברור : האחד היה מנהל מחלקה פנימית במרכז רפואי בשפלה והאחר -
קרדיולוג בפלורידה.
ממליץ לרופאים במצוקה לפנות מידית להר"י לקבלת סיוע נפשי מונע .
ממליץ להר"י ליסד פורום מאבחן ומייעץ שיסייע לרופאים מודאגים ומקופחים למצוא פתרונות ראויים וללוות אותם בדרכם עד מימוש הפתרונות.

אנונימי/ת
14.07.2018, 00:56

בינתיים, עד שאירגונים לוועדות ידונו בנושא כואב זה , אני פונה לשאלה : האם הייתם מוכנים לקבל עזרה מעשית ,קצרה מועילה ?

14.07.2018, 10:21

אני פסיכיאטרית , מנהלת אשפוז יום במזור. תודה לכתבה חשובה ביותר, הנושא צריך לעלות שוב ושוב בכל פורום אפשרי. חשוב ביותר שרופאים יוכלו לפנות לקבלת עזרה. קיימת סטיגמה לגבי קשיים נפשיים שהינה בעייתית ביותר בקרב רופאים ( ואולי אף יותר למרבית הפלא , בקרב פסיכיאטרים) . יש דחיפות וחשיבות עצומה לבדוק את נושא שחיקת הרופאים ( בכל שלב ובכל סטטוס ) . מצב הרפואה והרופאים באופן כללי והפסיכיאטריה באופן ספציפי רק נעשה יותר גרוע עם השנים. אני שואלת את עצמי גם כיצד כל אחד מאיתנו יכול לתרום לשיפור המצב ( לעצמו ולעמיתיו ). מאחלת לכולנו בריאות טובה , ערנות למצב של עמיתינו, מודעות לקשיים של עצמנו ויכולת לקבל עזרה בזמן.

14.07.2018, 15:34

כתבה חשובה ביותר
בguko יש veshau יום מיוחד להגברת המודעות לנושא
https://www.surgeons.org/news/crazy-socks-4-docs-day-1-june-2018/

https://ericlevi.com/2017/05/30/socks-for-docs/

ממליץ לכולם לקרוא ולשתף
ניתן למנוע את האסון הבא

אנונימי/ת
14.07.2018, 16:53

הכתבה חשובה באופן כללי .
עיתוי פרסומה הוא נסיון נואל של טיוח וטישטוש הנסיבות הייחודיות שגרמו להתאבדותו של ד"ר אלכס ברזובסקי .
אם מתמחים , מומחים במחלקתו , ביחד עם הנהלת סורוקה עשו כולם יד אחת כנגדו
והעלילו עליו עלילת דם שפלה , והמימסד של המועצה המדעית הר"י ומנהלי מחלקות כירורגיה פלסטית באזור המרכז - כולל יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית - נתנו לזה יד
מדובר במירמה , עלילת דם , זדון ועוולה ענקית .
על האשמים להיות מפוטרים.
יש לפצות את משפחת הרופא המנוח .

אין למקרה הנ"ל קשר עם נסיבות יותר "רגילות" וגורמי לחץ ושחיקה שגורמים לדיכאון וסיכון לרופאים בכל השלבים בתחומי הרפואה השונים.

ד"ר ברזובסקי הוא קורבן של מערכת מושחתת ביותר ושפלה להחריד.
על התופעה הפלילית הזאת להיפסק !!

אנונימי/ת
14.07.2018, 16:53

הכתבה חשובה באופן כללי .
עיתוי פרסומה הוא נסיון נואל של טיוח וטישטוש הנסיבות הייחודיות שגרמו להתאבדותו של ד"ר אלכס ברזובסקי .
אם מתמחים , מומחים במחלקתו , ביחד עם הנהלת סורוקה עשו כולם יד אחת כנגדו
והעלילו עליו עלילת דם שפלה , והמימסד של המועצה המדעית הר"י ומנהלי מחלקות כירורגיה פלסטית באזור המרכז - כולל יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית - נתנו לזה יד
מדובר במירמה , עלילת דם , זדון ועוולה ענקית .
על האשמים להיות מפוטרים.
יש לפצות את משפחת הרופא המנוח .

אין למקרה הנ"ל קשר עם נסיבות יותר "רגילות" וגורמי לחץ ושחיקה שגורמים לדיכאון וסיכון לרופאים בכל השלבים בתחומי הרפואה השונים.

ד"ר ברזובסקי הוא קורבן של מערכת מושחתת ביותר ושפלה להחריד.
על התופעה הפלילית הזאת להיפסק !!

אנונימי/ת
15.07.2018, 01:28

רציתי לדעת, מה האחריות של נופר??

אנונימי/ת
05.08.2018, 14:02

בין הדרכים להתמודדות התופעה הכי "אהבתי" את זאת:
"הענישה צריכה להיות מצד המועצות הרפואיות של המדינות השונות, הנהלות בתי חולים, חברות ביטוחי בריאות – כל גורם שיכול למעשה למנוע מרופא עיסוק ברפואה אם הוא מאובחן כסובל מבעיה נפשית." מקסים! כל רופא אחרי זה ירוץ לקבל אבחון ועזרה!

אנונימי/ת
08.11.2020, 04:35

הרופאת משפחה שהיתה לי מטרידה אותי. אני לא בקשר אתה כבר ממרת אבל היא נכנסת לי לתיק הרפואי באמצע הלילה ומתקשרת לרופא החדש שלי ומטרידה אותו גם.. עד שהתחיל לשתף אתה פעולה. נראה לכם שזה בסדר להטריד ככה מטופלים באופן מניפולטיבי כזה? יש רופאים שאין להם מספיק עבודה או מה לעשות?
נפלתי על רופאה פסיכית עם הפרעת שליטה קשה.